זאת לא המילה הראשונה שקופצת לראש למראה המשורר הישראלי, לא.
אין הראש אוחז בתמונה של נווד מחזיק בנבל או במפוחית ורץ מטברנה
לטברנה- מחפש אחר בירה ומטבע דמוי כסף.
המשורר הישראלי נוסע באוטובוס,
יושב ושותה בירה
בשלושים ואחת שקל בתשע בערב.
מחכה לליינאפ של עוד ארבע עשרה
שיתאספו בשעה שתיים עשרה.
הוא מקריא שני שירים לתוך מיקרופון,
הודיעו לו שעליהם להיות באורך קצר עד בינוני
ולא כדאי לו לבזבז זמנו על לנשום או על לחייך.
"בוקר אחד נסעתי באיזו מסילת-ברזל חדשה, וכארבע שעות שוחחתי עם פלוני ס', שהתוודעתי אליו בקרון. שמעתי עליו הרבה עוד קודם, וידעתי שהוא אתאיסט. הוא אדם מלומד מאוד באמת, ואני שמחתי שאוכל לשוחח עם מלומד אמיתי. נוסף לזה הוא אדם מנומס לעילא, ודיבר איתי כשווה עם שווה ממש, כיאילו הייתי איש כערכו להבנה ולידע. הוא אינו מאמין באלוהים. אבל דבר אחד התמיה אותי: כל דבריו היו כיאילו כלל לא על זה דיבר, והדבר התמיה אותי דווקא משום שגם לפני כן, כל כמה שנפגשתי עם לא-מאמינים, וכל כמה שקראתי ספרים כאלה, תמיד הרגשתי שהם מדברים וכותבים לא על זה, אף כי למראית עין נדמה שהם עוסקים בזה דווקא. אמרתי לו כך בו-במקום, אבל נראה שלא הצלחתי להבהיר את דברי או לבטא אותם כראוי, כי הוא לא הבין כלום…"
© 2024 All rights reserved