א.
לִרְקֹד זֶה כְּמוֹ לִגְסֹס
בְּחֶבְלֵי-לֵדָה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ –
הַנְּשִׁימָה הִיא אֵינֶנָּה אֲוִיר,
הִיא מַחֲנָק.
הַדְּמָעוֹת חַסְרוֹת רֶגֶשׁ.
הִנְּךָ גּוּף מְשׁוֹטֵט
בְּמֶרְחַב אַלִּים וְאִלֵּם,
הַמַּכֶּה אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁתִיקָה
וְרוֹקֵד,
נִים-נָע-וָנָד וְחֹלֶם.
זְרֹק אֶת גּוּפְךָ עָלַי,
וְהַפֵּל עַפְעַפַּיִם כְּבֵדִים.
תִּהְיֶה הַצּוּרָה שֶׁאֶבְחַר
רַק לְךָ.
נִרְקֹד כָּךְ, כְּמוֹ יְלָדִים.
ב.
הִיא נִסְּתָה לָגַעַת לְאַט בַּשָּׁמַיִם
הַגְּבֹהִים מִדַּי, וְנֶעֶלְמָה
בָּרָקִיעַ.
מֵרֹב אַהֲבָה וְקוֹצֵר יָדַיִם
לֹא הִבְחִינָה
כַּמָּה גּוּפָתָהּ הָיְתָה קְרוֹבָה לָאֲדָמָה,
כַּמָּה הַפְּצָעִים שֶׁעַל גּוּפָהּ דּוֹרְשִׁים מַרְפֵּא,
כַּמָּה דְּמָעוֹת יָבְשׁוּ עַל קַרְקַע הַבִּימָה,
כַּמָּה חֲבִישׁוֹת אוֹזְקוֹת עַכְשָׁו אֶת קַרְסֻלֶּיהָ,
כַּמָּה חוֹפְשִׁי נִדְמֶה הַכֶּלֶא בִּמְחוֹלָהּ.
ג.
הִנְנִי פּוֹשֵׁט אֶת עוֹרִי – הִנֵּנִי
בְּלִי בְּגָדִים, בְּלִי בּוּשָׁה, בְּלִי צוֹפֶה,
מְחַבֵּק אֶת עַצְמִי וּבְכֹחַ כּוֹפֶה
הִנָּתְקוּת שֶׁל הָרֹאשׁ מִגּוּפִי הָרָפֶה,
שֶׁהוֹלֵךְ וְנִפְרָד מִמֶּנִּי.
הִנֵּנִי פּוֹרֵץ בְּמָחוֹל – הִנֵּנִי,
בִּמְחוֹל הַשֵּׁדִים הַמְטֹרָף.
הִנֵּנִי שָׂטָן וְהִנֵּנִי שָׂרָף,
הִנֵּנִי פֶּרַח שְׁמוֹר וְיָפֶה שֶׁנִּקְטַף –
הִנֵּנִי כָּל מָה שֶׁאֵינֶנִּי.
הִנֵּנִי מֵנִיף אֶת רַגְלַי – הִנֵּנִי
לֹא מַרְגִּישׁ מֵהֵיכָן הָאֲוִיר
מַכֶּה רוּחוֹתָיו בִּי בְּעֹצֶם אַדִּיר,
מַשְׁלִיכֵנִי לִשְׁכַּב אֶל הַקִּיר
וְנוֹשֵׁף עַל פָּנַי לְהָרְגֵנִי.
הִנֵּנִי נָכוֹן לָמוּת – הִנֵּנִי
לֹא נִכְנָע לְדָבָר מֵעַצְמִי.
הִנֵּנִי מִתְבּוֹסֵס בַּיַּתְמוּת – הִנֵּנִי
בְּזֵעַת אַפַּי וּבְדָמִי.