דַּי! תְּנוּ לִי לָרֶדֶת מֵהַנְּתִיבִים, (שֶׁל אַיָּלוֹן)
וְלָרוּץ לַשּׁוֹמְרוֹן לַשָּׂדוֹת.
לְוַתֵּר עַל הַכֹּל
וְלִשְׁטֹף אֶת הַפָּנִים בְּבֹץ.
אֲנִי כָּל כָּךְ מִתְגַּעְגֵּעַ
לַיַּלְדוּת וּלְבֹץ!
אֲנִי רוֹצֶה לִרְעוֹת כְּבָשִׂים,
לְהִשָּׂרֵף בַּשֶּׁמֶשׁ וּלְהִתְכַּסּוֹת
בְּאָבָק.
אָז לָקוּם מֵחָדָשׁ, לְהִתְאַסֵּף בַּצֶּוֶת
וּלְהָקִים יִשּׁוּב אוֹ מַאֲחָז.
אֲנִי פִיזִית חוֹשֵׁק בַּמַּאֲבָק!
אֲנִי רוֹצֶה לֶאֱסֹף אֶת הָאֲבָנִים
שֶׁיִּזָּרְקוּ עָלַי וּלְפַסָּלָם
בְּפַטִּישׁ וְאִזְמֵל.
בְּמוֹ יָדַי לְטַיֵּחַ בְּחֵמָר
אֶת הַקִּירוֹת,
וּבְנַפְשִׁי לְהִתְחַבֵּר חֲזָרָה
לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל.
אָז תַּנִּיחוּ לִי!
תְּנוּ לִי לָרוּץ בְּשֶׁטַח פָּתוּחַ,
בֵּין כְּרָמִים וְשָׂדוֹת-
אֲנִי רוֹצֶה לַשּׁוֹמְרוֹן לַעֲלוֹת!