As elephants still cross my path,I reminisce of mammothsand ages past.I hear their trumpet callsacross the icewhile future trampsthe presentand

יָפָתִי דָּמְתָה לַלַּיְלָה וַאֲנִי לַיּוֹם,אָז קָבַעְנוּ הַפְּגִישָׁה לַצָּהֳרַיִם.הִיא לָבְשָׁה שִׂמְלָה שְׁחֹרָה,מָרְחָה שְׂפָתוֹן אָדֹםוְחִיְּכָה בְּלִי לְכַוֵּץ אֶת הָעֵינַיִם. יָפָתִי דִּבְּרָה הַרְבֵּה

וְאִם הָיוּ זְרוֹעוֹת לַכֹּתֶלהָיִיתִי נִצְמֶדֶת לְרָחְבּוֹלְהִסָּגֵר בְּגֹב תּוּגָתִילְהִטָּמַע בֵּין נִדְבָּכָיו,בֵּין דּוֹרֵי נְהִי.  הָיִיתִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתְךָ בִּיחֵפוּת, לָמָּה?לָמָּה?לָמָּה?וְאַתָּה לֹא מֵשִׁיב. אֲנִי

הַזִּכָּרוֹן אֵינוֹ כְּשֶׁהָיָהוּבַלֵּילוֹת חֲמִימִים אֵלֶּה               אַתָּה תּוֹפֵשׂ עַצְמְךָ לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶאעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת,מוֹצִיא שְׁטוּף-זֵעָה בְּאִישׁוֹן-לַיְלָה אֶת הַכְּלִיעִם הֶחָלָב מֵהַמְּקָרֵרוְאַחֲרֵי זְמַן מַחֲזִירוֹפְּזוּר-דַּעַת

בֶּן אֱנוֹשׁ בְּמוֹתוֹ "שָׁב אֶל הָאֲדָמָה"-זֶהוּ הַתֶּלֶם לְכָל מִי שֶׁנּוֹשֵׁם. הַמַּלְאָכִים וְהַקַּבְרָנִים יִהְיוּ שָׁם לְקַבֵּל אֶת פָּנֶיךָ.אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לָלֶכֶת אִתְּךָ לְשָׁם,לְשָׁם הוֹלְכִים

מְתִינוּת כָּזֹאת: מְתִיקוּת כְּעֵיןעֲסָקִים כָּרָגִיל. הָרְגִילוּתמִכָּאן וָהָלְאָה. לְעֵת לַיְלָה: מַחֲזִיר הַיֶּלֶד אֶת חַיָּלֵיהַצַּעֲצוּעַ לְקֻפְסָתָם יַשְׁכִּיבֵם לִישֹׁן:בַּחֲלוֹמוֹ נְמַסִּים יָמָיו כַּחוֹל. כָּחֹל